זה התחיל באימוג׳י.
אחרי עוד שבוע שבו חיפפתי עם הכושר –
עלה לי רעיון פשוט:
פתחתי קבוצת וואטסאפ עם אח שלי.
החוקים היו ברורים:
שולחים כל יום אימוג׳י אחד.
💪 = התאמנתי
🐽 = הברזתי
וזהו.
בלי חפירות.
בלי שטויות.
רק האימוג׳י.
עם הזמן, 💪 התחיל לעשות חשק.
ו־🐽 – היה קצת מביך.
אבל שניהם הזכירו לי שאני לא לבד.
ופתאום – לא רציתי לאכזב.
לא את עצמי, לא אותו.
וגם אם היה שבוע חלש (והיו לא מעט) –
ידענו מה עובר על השני.
שלחתי 🐽
וכתבתי:
׳אין לי כוח לשום דבר.’
והוא ענה:
׳אז מחר נתחיל משכיבה אחת.׳
וזה עבד.
הכי קל להתאמן לבד.
והכי קשה להתמיד לבד.
אבל כשיש מישהו בצד השני של האימוג׳י –
ההרגל מקבל לב.
ואם יש לו לב – יש לו סיכוי.
—
לפעמים, כל מה שצריך בשביל להתחיל
זה מישהו שיגיד: יאללה. רק אחת.
עדיין לא רשומ.ה לניוזלטר? אל דאגה, אפשר לפתור את העניין בלחיצת כפתור
אשמח לקבל פידבקים, תלונות או סתם מחמאות, אני בצד השני של הריפליי.
רוצה עוד תכנים בסגנון?
ממליץ לבדוק את הפודקאסט שלי על תובנות התנהגותיות.
נ.ב. אם אהבת את הפורמט, אפשר להחזיר אהבה באמצעות פורוורד קטן לא.נשים אחרים שיהנו ממנו גם 🙏