״העץ החזק ביותר נשבר בקלות רבה, בעוד הבמבוק או הערבה שורדים על ידי כיפוף עם הרוח."
- ברוס לי
ברוס לי האמין באיזון העדין בין להיות נוקשה על המטרה, אך גם להישאר גמיש.
הציטוט היפה הזה הזכיר לי איך קייטי מילקמן שיתפה בספרה "איך להשתנות" בתגלית מפתיעה על בניית הרגלים.
רוב הספרות המקצועית והמחקר יעידו שהדבר הטוב ביותר לעשות הוא לבנות שגרה עקבית.
אבל המחקר האחרון של מילקמן ועמיתיה הפתיע והאיר זרקור על החשיבות של בניית הרגלים גמישים.
הם גילו שאנשים שיש להם הרגל אלסטי, כזה שיש בו גמישות, הצליחו לסגל הרגלים יותר יעילים מאלה שהיו נוקשים. ברוב המקרים נוקשות יכולה לחבל בהרגל חדש.
🧐 מה בעצם ההבדל בין הרגלים גמישים להרגלים נוקשים?
״הרגלים גמישים״ הם אלה שניתן לשנות, כך שיתאימו לשינויים בלוח הזמנים או בסביבה.
הם סלחניים ומאפשרים התאמות בעת הצורך.
לא הצלחת ללכת לאימון הבוקר? לא נורא, אפשר ללכת גם בצהריים.
העיקר להתאמן, לא משנה מתי. אפילו מותר לפעמים לדלג על יום אחד כמו בכלל היומיים.
שגרה גמישה עוזרת להתנהל עם כל ההפתעות שהחיים זורקים עלינו.
לעומת זאת, ״הרגלים נוקשים״ מחייבים תמיד לעקוב אחר שגרה ספציפית.
הם הכל או כלום. או להתאמן ב-7:00 בבוקר או לוותר על האימון.
הנוקשות יכולה לספק מבנה ותחושת ודאות. אבל מצד שני, עלולה להיות מאתגרת לתחזוקה.
שיט האפנס, יש לפעמים בחיים שינויים בלוח הזמנים או בסביבה.
מילקמן כותבת בספרה שיותר מדי נוקשות היא האויב של הרגל טוב,
על ידי מתן גמישות בשגרה שלנו, נוכל לבנות הרגלים "דביקים" ועמידים יותר.״
יש לנו הרבה מה ללמוד מגמישות הבמבוק.
עד הפעם הבאה...
נחמד לי לכתוב לך. אפשר לכתוב לי גם בחזרה :)
נ.ב:
קייטי מילקמן היא סופרסטאר בתחום מדעי ההתנהגות, פרופסור בבית הספר לעסקים של וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, מנהלת את יוזמת ה-Behavior Change For Good, ממציאת אפקט ההתחלה החדשה וכתבה את רב המכר How To Change, אחד הספרים הטובים שקראתי על איך לשנות את ההתנהגויות וההרגלים שלנו לטובה . אפילו הקלטתי פרק עם תובנות שלקחתי מתוך הספר לפודקאסט שלי.