בתיכון אמריקאי רווי הורמונים, עשר בנות נדחקות מול מראה קטנה. ליפסטיק נשלף, סלפי... ואז ״מוואה״ – נשיקה ורודה-נוצצת על הזכוכית. כאילו אומרת “היינו פה, תתמודדו”. המנהלת צעקה איימה... התחננה. וכל זה רק הגביר את הבליץ הליפסטי.
ואז – מגיע השרת. מצויד במגב, כפפות, וחיוך של מי שמכיר את הנפש המתבגרת.
הוא מזמין את כולן ל״הדגמה מיוחדת״ בשירותים. המנהלת פותחת: ״בנות, כל נשיקה מוסיפה לנו שעות עבודה״... ומעבירה לשרת את הבמה.
מה שקרה אחר כך היה זהב טהור של עיצוב התנהגות: השרת טובל את המגב בארסנל החיידקים של האסלה ומשפשף את המראה. ליפסטיק פוגש חיידקים, גועל פוגש אגו. מאותו רגע – אפס נשיקות. כי מי רוצה לנשק אסלה?
אם אתם עומדים מול הרגל שמסרב להיעלם – כך תעשו את זה:
הדגמה שלא ישכחו – עובדת מוחשית חודרת יותר מכל נימוק.
מסגור מחדש – מ״מרד סקסי״ ל״ליקוק אסלה״.
רגש לפני היגיון – תחושה חזקה (גאווה, פחד, גועל), גוברת על כל הסבר.
כי בסוף, הדגמה שווה אלף מילים.
לפעמים כל מה שצריך זה מגב, כפפות וקורט יצירתיות.
עדיין לא רשומ.ה לניוזלטר? אל דאגה, אפשר לפתור את העניין בלחיצת כפתור
אשמח לקבל פידבקים, תלונות או סתם מחמאות, אני בצד השני של הריפליי.
רוצה עוד תכנים בסגנון?
ממליץ לבדוק את הפודקאסט שלי על תובנות התנהגותיות.
נ.ב. אם אהבת את הפורמט, אפשר להחזיר אהבה באמצעות פורוורד קטן לא.נשים אחרים שיהנו ממנו גם 🙏