נהיה לי הרגל מוזר - בסוף אימון הכושר אני מרים ידיים לאוויר וצועק ״כל הכבוד״,
אני נותן לעצמי כִּיף במראה אחרי שאני מנקה עם חוט דנטלי, ורוקד ריקוד קטן אחרי שאני מסיים לכתוב.
״חגיגה קטנה״ היא אחת הטכניקות הכי פשוטות ואפקטיביות שלמדתי כדי לבנות הרגלים חדשים. השיטה מגיעה מהספר ״הרגלים קטנטנים״ של ביי ג׳יי פוג, ובעבר שיתפתי כאן כמה תובנות שלקחתי ממנו.
פוג מציע שנחגוג (בקטנה) כל פעם אחרי שאנחנו מסיימים לתרגל את ההרגל.
המטרה היא לסיים כל פעם בתחושה טובה וחיזוק עצמי חיובי. לסיים בטפיחה קטנה על השכם כדי לחזק ולחדד הרגלים חדשים.
רגשות מניעים את ההרגלים שלנו.
״התלהבות היא הגשר בין הרגלים קטנטנים לשינויים גדולים״ כתב פוג.
אנחנו צריכים לייצר בגוף תחושה של התלהבות, משהו שייצור לנו תחושה חיובית.
זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל החגיגות האלו יכולות להיות ממש קטנות - כמו לשרוק אחרי זריקת הזבל, לחייך אחרי שתיית כוס מים, לרקוד אחרי טאטוא הרצפה, או פשוט לקפוץ ולהסתובב במקום אחרי סידור השולחן.
איזו חגיגה קטנה תכניס.י השבוע לחייך?
אולי לקוד קידה מול הכיור כשכל הכלים שטופים?
או לתת כִּיף לקיר אחרי טיפוס של שלוש קומות ברגל במקום להשתמש במעלית?
איזו חגיגה קטנה, תוכל.י להתחיל כבר היום כדי לחזק את ההרגל החדש שלך?
אני קורא את כל התגובות, אשמח לשמוע ממך.
אשמח לקבל פידבקים, תלונות או סתם מחמאות :)
אפשר פשוט להגיב בחזרה.
רוצה עוד תכנים בסגנון?
ממליץ לבדוק את הפודקאסט שלי על תובנות התנהגותיות.
אם אהבת את הפורמט, אפשר להחזיר אהבה באמצעות פורוורד קטן לא.נשים אחרים שיהנו ממנו גם 🙏